הקדמה
:
לפני בקשה שהגישו התובעים לתיקון כתב תביעתם לצורך הוספת סעד נוסף לסעיף הסעדים הקיים, אשר במסגרתו תתבקש הצהרה מפורשת בדבר מעורבותו של הנתבע מס' 4 במעשי המרמה המתוארים בכתב התביעה, וכן לצורך הרחבת אחד הסעדים הקיימים, שעניינו צו מניעה קבוע האוסר על הנתבע מס' 4 להמשיך בהליך בוררות נגד התובעים, במובן זה שיובהר כי צו המניעה יחול בנוסף על כל בוררות עתידית בה יפתח הנתבע מס' 4 כנגד התובעים.
טענות הצדדים
:
לטענת התובעים, מאז הגשת כתב ההגנה מטעם הנתבע מס' 4, עשה האחרון כל שלאל ידו כדי לטשטש את הקשר בינו לבין מעשי התרמית מושא כתב התביעה ואף טען כי לא היה מקום לערבו בהליך מלכתחילה, על אף שכתב התביעה מגולל מסכת רחבה של מעשי תרמית והונאה מצדו כלפי התובעים. יתירה מכך, על פי הנטען, הנתבע מס' 4 הוא ה"רוח החיה" מאחורי המעשים החמורים המתוארים בכתב התביעה.
התובעים טוענים כי בנסיבות אלה, על מנת שהסעדים הנתבעים בכתב התביעה ישקפו את הטענות העובדתיות העולות מהתביעה וכן על מנת למנוע מהנתבע מס' 4 להתכחש בעתיד למעשים החמורים המיוחסים לו, יש לאפשר להם, מחמת הזהירות, להוסיף לסעיף הסעדים שבכתב התביעה סעד נוסף שבו תתבקש הצהרה בדבר מעורבותו של הנתבע מס' 4 במעשי המרמה.
התובעים מבהירים כי הוספת סעד זה אינה דורשת כל שינוי עובדתי בגוף כתב התביעה, וכי הטענות העובדתיות הנכללות בכתב התביעה המקורי מבססות גם את הסעד הנוסף המתבקש.
עוד עותרים התובעים, כאמור, לשנות את הסעד שעניינו צו מניעה האוסר על הנתבע מס' 4 להמשיך בהליך בוררות נגד התובעים, במובן זה שהסעד יתייחס גם לבוררויות עתידיות דוגמת אלה בהן פתח, כביכול, הנתבע מס' 4 כנגד התובעים לאחר הגשת כתב התביעה.
בנוסף, טוענים התובעים כי התיקון המבוקש בסעיף הסעדים מתבקש בשלב מוקדם יחסית, כי הוא נחוץ על מנת שבית המשפט ידון במחלוקות האמיתיות בין בעלי הדין וכי אין בו כדי לפגוע בנתבע מס' 4, שממילא נדרש להתגונן מפני הטענות שהועלו כלפיו בגוף כתב התביעה המקורי.
מנגד, הנתבע מס' 4 מתנגד לבקשה לתיקון כתב התביעה, בטענה כי אין הצדקה לתיקון מקום בו התיקון המבוקש אין בו כדי לסייע לבית המשפט להכריע בשאלות השנויות במחלוקת, הואיל והוא כבר מסר הסכמתו לכך שלא יקיים בשמו ובשם הנתבעת מס' 3 הליך בוררות נגד התובעים, כמו גם לכך שלא יפעל בעתיד כבעל תפקיד בשם הנתבעת מס' 3 כדי לקיים נגד התובעים הליכי בוררות בפני הנתבעים מס' 1-2.
הנתבעים מס' 1-3, כידוע, טרם הגישו כתב הגנה וממילא שלא מסרו את תגובתם לבקשה דנא.
דיון והכרעה
:
בהתאם להוראות תקנה 92
לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, רשאי בית המשפט להתיר תיקונם של כתבי טענות
בכל עת, על מנת להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין.
בהתאם ללשון התקנה ולפסיקה הקיימת, נוהגים בתי המשפט לנקוט בגישה ליברלית בכל הנוגע לתיקון כתבי טענות, בייחוד מקום בו בירור התביעה מצוי בשלב מוקדם יחסית, וזאת על מנת לאפשר לבעלי הדין להעמיד לבירור את השאלות האמיתיות הטעונות הכרעה ולייעל את ההליך המשפטי (א' גורן,
סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה עשירית, תשס"ט-2009 (להלן:
"גורן"), עמ' 152).
בין השיקולים שבית המשפט מביא בחשבון בבואו להכריע בבקשה לתיקון כתב טענות, עליו לשקול גם את התנהגות בעל הדין המבקש את תיקון כתב טענותיו, השלב בו מוגשת הבקשה והאפשרות שהתיקון המבוקש ישלול מהצד שכנגד הגנה שהיתה קמה לו אם היתה מוגשת התביעה מחדש, כגון טענת התיישנות. באופן דומה, לא יתיר בית המשפט תיקון של כתב טענות שאין תועלת בצידו (רע"א 1819/11
עיריית חולון נ' אלינובק (טרם פורסם, 11/5/11)).
מקום בו התיקון המבוקש הוא בסעיף הסעדים, רואה בכך הפסיקה תיקון של פגם "פורמלי שבפורמלי, שאינו יכול לגרום לעוול לבעל הדין שכנגד" (
גורן, בעמ' 158 על הפסיקה המאוזכרת שם).
כתב התביעה המקורי בתיק זה הוגש ביום 14/12/09 וכתב ההגנה מטעם הנתבע מס' 4 הוגש ביום 24/3/10. במסגרת כתב התביעה המקורי עתרו התובעים למתן הסעדים הבאים: סעד הצהרתי הקובע כי לא נכרת הסכם בוררות תקף בינם לבין הנתבעת מס' 3, כך שהתובעים אינם מחוייבים להתדיין עמה בבוררות; סעד הצהרתי הקובע שהליכי הבוררות המתנהלים על ידי הנתבעת מס' 1, בראשות הנתבע מס' 2 הם הליכי בוררות פיקטיביים ומחוסרי תוקף; צו מניעה קבוע האוסר על הנתבעים מס' 1-2 לטפל באופן כלשהו ביחסים בין התובעים לבין הנתבעים מס' 3-4 או בסכסוכים ביניהם; וכן צו מניעה קבוע האוסר על הנתבע מס' 4 להמשיך בהליך בוררות נגד התובעים.
במסגרת הפרק העובדתי הנכלל בכתב התביעה המקורי, מייחסים הנתבעים לנתבע מס' 4, באמצעות הנתבעת מס' 3, תרגיל "עוקץ" כנגדם, וכן מעשי מרמה והונאה שמטרתם - כך על פי הנטען - להוציא מהם סכומי כסף ניכרים. עם זאת, ועל אף ההתייחסות הנרחבת לכך בגוף כתב התביעה המקורי, סעיף הסעדים אינו כולל כל דרישה לסעד הצהרתי בדבר מעורבותו של הנתבע מס' 4 במעשי המרמה הנטענים, כמו גם התייחסות להליכי בוררות עתידיים שזה עתיד ליזום נגדם.
ראשית מצאתי לציין כי על אף שהליך זה נמשך זמן לא מבוטל, עודנו מצויים בשלב מקדמי יחסית, שכן טרם נשמעו ראיות הצדדים, ולמעשה, טרם הסתיים שלב קדם המשפט.
שיקול זה, כמובהר לעיל, מטה את כף המאוזנים לכיוון היעתרות לבקשה, בייחוד מקום בו עד כה, הנושאים שהועלו בשלוש ישיבות קדם המשפט שהתקיימו הם מסוג העניינים שמקובל לדון ולהכריע בהם בישיבות מקדמיות, דוגמת אי הגשת כתבי הגנה מטעם יתר הנתבעים, בקשה לגילוי ועיון במסמכים, בקשה למתן תשובות לשאלון, וכן הבקשה שלפני לתיקון כתב התביעה, כשלמעשה, לא נערך כל דיון ובירור ענייני לגופה של התביעה.